יש רגע שמפחיד אותי כמטפס.
לא משנה כמה פעמים כבר הייתי שם, הפחד משתלט עלי כל פעם מחדש.
אני מתמלא בזיעה קרה, לא ישן בלילה שלפני ומתפלל חזק לאלוהי המטפסים שהפעם ירחם עלי.
ולא, אני לא מדבר על להקליפ בתחנה האחרונה כשגיליתי ששכחתי להקליפ אחת לפני.
אני גם לא מתכוון לרגע שבו אני מטפס in-door, תופס ג'יב קטנטון בדיוק ברגע שבו חבורה של ילדים בכיתה ב' מחליטים להיעמד מתחתי ולחכות עד שאני אפול עליהם.
לא… אני מדבר על קנייה של זוג נעלי טיפוס חדשות.
מה הבעיה בעצם?
אני לא יודע מי היה הסאדיסט הראשון שהחליט שאנחנו צריכים לנעול נעליים שקטנות עלינו בהגדרה, לחוות כאבים בלתי נסבלים עם כל נגיעה קטנה בקיר, לעמוד במשטר גזירת ציפורניים שלא יבייש סלון יופי בספרטה ואחרי כל המאמץ עוד לסבול מעיוותים בכף הרגל שככל הנראה יישארו איתנו לכל החיים.
אז למה אנחנו עושים לעצמנו את זה?
ובכן, חוץ מהסגפנות הקשורה בעניין בגדול אנחנו עושים את זה בגלל אותה סיבה שבגינה אנחנו עושים כל דבר, כדי לטפס טוב יותר.
אין מה לעשות, אם כל הסבל הכרוך בדבר לטפס בנעלי ספורט יהיה פחות או יותר כמו לנסות לטפס עם כפפות אגרוף.
אנו זקוקים לדיוק הזה של ה-point שכולם מדברים עליו, כולנו מטפסים בטכניקה שמתאפשרת אך ורק בגלל שהנעליים האלו דואגות שהבהונות שלנו יהיו מכוונות לנקודה לא טבעית ולא נוחה אך בהחלט יעילה כשמדובר בטיפוס.
אבל קופים מטפסים יחפים וזה הולך להם אחלה לא?
ובכן, כן, זה הולך להם סבבה.
הם מטפסים על עצים בעוד אנחנו בחרנו בבחירה הפחות נעימה והלכנו על סלעים כתחביב.
מי שלא טיפס יחף כילד על העצים בגינה של הבית אולי כדאי שכבר לא ינסה, העור שלנו עדין ונוטה להיפצע יותר בקלות מאשר של בני דודנו הפרימטים.
אם בכל זאת תחליטו לנסות, תגלו שלמרות הכאבים יש יתרון מסויים
לרגליים יחפות כשזה מגיע לגזעים של עצים.
בניגוד לעצים, סלעים יהיו הרבה פחות אדיבים והרבה יותר "מסוכנים".
חתכים עמוקים, אצבעות דואבות ואפילו איבוד ציפורניים הם מנת חלקם של המטפסים היחפים.
כן, בהחלט אפשר למצוא גם מטפסים כאלה.
יחף בכל הגוף!
ישנם כמה מטפסים (מפורסמים יותר או מפורסמים פחות) שהחליטו לוותר על הנעליים ולהנות מהיתרונות של שימוש בכל בהונות הרגליים או שפשוט לא רצו לכבול את עצמם לזוג שרוכים.
אחד המטפסים הנ"ל הוא דייויד פוסט (David Fuste Vilella) הספרדי, שהחליט שהוא מטפס כמו החיות.
פוסט ויתר מזמן על נעליים והוא מטפס עם 20 אצבעות. למעשה הוא לא עצר בנעליים…
דייויד שעוסק בעיקר ב-Free Solo (טיפוס מצוקים חופשי ללא אמצעי אבטחה) ויתר גם על חולצה, מכנסיים וכן, גם על הלבשה תחתונה.
דייויד מטפס עירום כביום היוולדו.
העירום לא מונע ממנו לטפס על כמה מהמצוקים המרשימים ביותר באירופה, להצטלם , להעלות לאינסטגרם ועל הדרך לעשות מזה אחלה קריירה.
יש גם פתרון ביניים
נעלי Five Fingers למשל יכולות לספק לנו הגנה מפני הסלע אך בכל זאת לאפשר לנו להשתמש בכל הבהונות ולהרגיש כמה שיותר ב-"טיפוס טבעי".
כמובן שזאת טכניקת טיפוס אחרת ויש להתרגל אליה באופן הדרגתי כדי למנוע פציעות.
אז לטפס יחפים זה אפשרי?
כן.
זה מומלץ?
אין לי תשובה טובה לזה, כמו כל דבר בחיים אפשר לנסות, רק שימו לב שאתם לא פוצעים את עצמכם בדרך או לפחות שאתם מוכנים לאפשרות שזה יקרה.
רק בקשה אחרונה
תעשו לכולנו טובה ענקית ואל תחליטו לטפס יחפים דווקא בקירות הטיפוס.
מקומן של הפטריות בטבע או על הרגליים האישיות שלכם.
נשמח שתשאירו אותן שם.