נטו טיפוס (בולדרינג)!
טיפוס בולדרינג הוא סגנון טיפוס פשוט אך מאתגר. המטפס משאיר מאחור את החבל והרתמה, ומשתמש רק בנעליים, מגנזיום ומזרן בטיחות – זה אתם והמסלול.
מסלולי הטיפוס (הבעיות) יהיו קצרים אך מסובכים ויידרשו איזון, טכניקה, כוח והרבה חשיבה יצירתית!
משמעות המילה בולדר באנגלית היא סלע (גדול) ומכאן מגיע אופי הסגנון: מסלולים קצרים, חזקים, מאתגרים וקשים. בניגוד לטיפוס הובלה שבו המטפס מגיע לאזור ה15 – 30 מטר (וגם מעבר) בעזרת ציוד טיפוס ייעודי, בטיפוס בולדרינג מטפסים לגובה של 4-6 מטר עם מינימום ציוד – מה שהופך את סגנון הבולדר לנגיש מאוד.
משמעות השימוש במזרן בטיחות היא שאפשר לצמצם את הסיכון וליפול בצורה בטוחה יותר אל המזרן. והשארת החבל והרתמה מאחור מאפשרת לנו להתרכז בטיפוס ולא בציוד.
פתרון בעיות בולדר
לכל מסלול, או "בעיה" יש פתרון ייחודי, כדי "לסגור" בהצלחה את המסלול (להגיע לאחיזה האחרונה), צריך לפתור את הבעיה וככל שהמסלול מדורג יותר גבוה, כך הבעיה נעשת יותר קשה ומעניינת.
הפתרון יכול להיות שונה מאדם לאדם בהתאם למבנה הגוף, כוח וצורת החשיבה – אין פתרון לא נכון וכל אחד צריך למצוא את הדרך שמתאימה לו להגיע לקצה המסלול.
המפתח לפתרון הבעיות יכול להיות טמון באופן שבו אתם ממקמים את הגוף שלכם, או בסדר בו אתם מחזיקים את האחיזות על הקיר, היכן אתם מניחים את הרגליים שלכם – או שיכולה להתחבא במסלול איזו טכניקה מיוחדת, שתהפוך את המסלול מבלתי אפשרי לקל.
אימון בולדרינג לגוף ולנפש
ענף הטיפוס הינו ספורט אקסטרים לכל דבר, תזכו לאימון מעולה עבור כל שריר בגוף שלכם.
בניגוד לדעה הרווחת, כל הגוף עובד, מהאצבע הקטנה של כף הרגל עד האצבע הקטנה של כף היד, בדגש על שרירי הליבה.
אם משווים בולדרינג לסגנונות אימון אחרים, הטיפוס הוא כל כך מהנה ואינטרקטיבי, שלפעמים לא תשימו לב שעשיתם אימון רציני – בשביל זה יש את היום שאחרי =).
מלבד האימון הפיזי נדרשת לא מעט מחשבה. לפעמים להיות חזקים זה פשוט לא מספיק כדי להגיע לקצה המסלול. אתם תצטרכו לחשוב, לנסות אפשרויות שונות וטכניקות טיפוס מגוונות כדי לפתור את החידה שמולכם.
הרבה מטפסים אומרים את הדבר הבא: "כשאני מטפס, אין שום דבר אחר שנמצא ביני לבין המסלול, כל הבעיות והלחץ חייבים להתפנות, אחרת ניפול". הטיפוס דורש מהגוף ריכוז, שליטה ודיוק ברמה הכי גבוהה שהגוף מסוגל לייצר, וכל הצרות שלנו נעלמות לרגע, אין להן מקום כשמטפסים.
טיפוס חברתי
מכיוון שאין חבל בבולדרינג, אין יותר מידי הגבלה לכמות האנשים שיכולים לעבוד על אותו סקטור של קיר או סלע בטבע.
לרוב תראו קבוצות של אנשים שעובדים יחד על בעיית בולדר קשה, כל אחד בתורו מנסה להגיע ל-TOP ולסגור את המסלול, המון דיבור על בטא (איך לטפס) וקבוצה שמתקדמת ביחד על המסלול.
רוב הסיכויים שאם תגיעו לבד לקיר טיפוס תמצאו את עצמכם מטפסים ביחד עם עוד אנשים שעובדים על מסלולים דומים, קהילת הטיפוס ידועה בכל העולם בעזרה ההדדית ובפתיחות שלה.
אז איפה הכל התחיל? (ממש קצר, מבטיחים!)
זה נחמד להבין טיפה מה נתן לבולדרינג את הזהות שלו ומאיפה הכל התחיל.
קשה להגיד בוודאות מתי ואיפה אבל השימוש בבעיות טיפוס קצרות כאימונים הוצג כבר בתחילת המאה ה19!
בהמשך המאה הזאת מטפסים מבריטניה במחוז Great Britain’s Lake ומצרפת ביער פונטבלו (Fontainebleau) הקימו מסלולי בולדרינג בכל האזור. מה שבעתיד הפך לאתרי הבולדר הוותיקים בעולם.
פונטבלו היה אתר הבולדר הראשון בעולם שהפך להיות מוכר בזכות עצמו ולא עוד מקום להתאמן בו כדי להצליח מטרות גדולות יותר בעולם הטיפוס.
וכל מה שנשאר זה לטפס!
יש אין ספור יתרונות לבולדרינג אבל עד שלא תנסו לא תוכלו באמת להבין על מה מדובר.
אתם יכולים להגיע לכל אחד מקירות הטיפוס בארץ ולחוות בעצמכם (יש לא מעט, הנה רשימה של כולם!) ואנחנו מאוד ממליצים לכם, אחרי שתתקדמו ותצברו קצת ביטחון עצמי (עוד יתרון של התחום), תוכלו לנסות לצאת לטבע! שם נמצא רוב הקסם בבולדרינג והאפשרות לחוות את הספורט בצורה אחרת לגמרי!
