קליימברס - קהילת המטפסים של ישראל
תחקיר תאונת טיפוס הובלה

תחקיר תאונת טיפוס הובלה

תאונות קורות

נשאלת השאלה, מה אפשר ללמוד מהן? ואיך נוכל להתפתח הלאה בתור מטפסים אחרי התאונה.

התחקיר הבא מתאר תאונה שבה היו מעורבים שני מטפסים בעלי ניסיון רב בעולם הטיפוס ולמרות זאת, כפי שכתבנו, תאונות קורות…

עורך התחקיר

אלעד דמאיו

סיווג

תאונה חמורה כתוצאה מנפילה מגובה של כארבעה מטרים.

רקע כללי

שני חברים מטפסים, אחד עם ניסיון של 5 שנים והשני עם ניסיון של 20 שנה בטיפוס ספורטיבי (הובלה) ומסורתי (טראד), יצאו לסופ"ש טיפוס בתמנע.

תנאים נוחים לטיפוס – קריר בשעות הבוקר ומתחמם לקראת הצהריים.

ביום הראשון של הטיפוס הם טיפסו בצורה אינטנסיבית 9 מסלולים. התאונה ארעה ביום שלמחרת.

נציין שהמטפס כמו כן המאבטח היו לאורך כל זמן הטיפוס עם קסדות.

פירוט האירוע

ביום השני של הטיפוס לאחר חמישה מסלולים, החליט המטפס הפחות מנוסה ,שהוא רוצה ויכול לטפס עוד מסלול אחד לפני הפסקת הצהריים.

בכניסה לסקטור המערה מימין ישנו מסלול הנקרא "פנינה בפינה" בדרוג של A7. המסלול ברובו נמצא בשיפוע שלילי של 10-15 מעלות.

לאחר תכנון המסלול, התארגנות לטיפוס ובדיקה הדדית החל הטיפוס.

בכדי להגיע לאחיזה הראשונה הנוחה של המסלול (ג'אג) יש לעלות על סלע אלכסוני מאוד גדול שנמצא ממש מתחת למסלול.

שם גם עמד המאבטח שעשה "ספוט" למטפס (שמירה על המטפס במצב שבו אי אפשר לאבטח אותו בעזרת חבל טיפוס) עד שזה הקליפ את הראנר הראשון והעביר את החבל דרכו.

בהגיעו לעגינה השנייה, הנמצאת כארבעה מטרים מעל הסלע האלכסוני שבתחתית, הקליפ גם אותה (חיבור טבעות טיפוס עם רצועה (ראנר) לעגינה קבועה במסלול), העביר את החבל, ומכיוון שהמטפס לא הצליח לפענח את המשך הדרך, ביקש מהמאבטח "לקחת אותו" (מתיחת החבל כדי שהמטפס יהיה "תלוי" ללא מאמץ במסלול, כך הוא יכול לנוח ולתכנן את המשך דרכו הלאה).

לאחר כמה דקות של ישיבה על החבל, תכנון ומנוחה, המשיך המטפס את דרכו למעלה. העגינה השנייה אליה היה מאובטח המטפס, ממוקמת ליד מדף גדול עליו אפשר לעמוד בקלות.

הטיפוס עד לנקודה זו מתבצע בפינה של המערה (ARRETE) בשיפוע שלילי, ולכן קשה לראות מה נמצא בצד החיצוני (מימין) של המערה תוך כדי הטיפוס.

כאשר המטפס נעמד על המדף הגדול ומחזיק בקושי רב באחיזות פוקט – אחת בכל יד (פוקט הינה אחיזה שניתן להכניס כמה אצבעות בלבד ונחשבת לאחיזה קשה יחסית הדורשת מאמץ רב מהמטפס), בגובה של יותר משני מטר מעל הראנר השני, הוא מחליט להתחבר ל"בולט" (עגינה קבועה במסלול) שנמצא ממש באותו הגובה של הפוקטים.

הוא מחבר ביד שמאל את הראנר לבולט ומחזיר במהירות את ידו השמאלית כדי להחזיק באחיזת הפוקט.

הוא מחליט למשוך את החבל כדי להתחבר לראנר השלישי (שממוקם יותר משני מטרים מעל הראנר השני), למרות שצעד זה נראה לו מאוד קשה.

תוך כדי שהוא מושך חבל ביד שמאל בכדי להקליפ את הראנר השלישי, הוא מרגיש שיד ימין מחליקה לאט לאט, ולכן מחליט, למרות שהחבל היה כבר במרחק סנטימטרים ספורים מהראנר השלישי, לעזוב את החבל מ-יד שמאל בכדי לחזור ולהחזיק את עצמו על הפוקט.

באותו הרגע קורה משהו מאוד מוזר:

במקום שהחבל יפול מידו והמאבטח יוכל לצמצם חבל ולהיות מוכן לקחת את המטפס (למתוח את החבל), החבל נתקע למטפס בין האצבע לאמה תוך כדי החזרת יד שמאל לפוקט וגם היא מתחילה להחליק!!!

בשלב זה , המאבטח נמצא על הסלע שמתחת ולא יכול לראות בדיוק מה קרה ולכן שואל "האם הכל בסדר?".

המטפס, שהיה בשוק, מוציא רק מילה אחת מהפה – "פפפאאאאקקקק!!!".

המאבטח בעל נסיון ותושיה, מבין את הסיטואציה וקופץ מהסלע למטה תוך כדי צמצום מהיר של החבל.

המטפס מתחיל ליפול ומבין שהוא הולך להימרח על הסלע. העקבים היו הראשונים לגעת בסלע וכנראה באותו הרגע ממש התחיל החלק הדינמי של החבל לעבוד ונעצר בנקודה שהישבן של המטפס פגש בסלע.

תוצאות

  • חבלה קלה בעקבים ובשני גידי אכילס של הרגליים, שנמשכה כחצי שנה עד ריפוי מלא.
  • טראומה נפשית קשה.

מסקנות

  1. יכול להיות שכדאי לטפס פחות מסלולים ליום ויותר מרווחי מנוחה בין מסלול אחד לשני למרות שרוצים להספיק לטפס הרבה בסופ"ש אחד.

  2. לנסות לבצע תכנון טוב יותר של המסלול במיוחד אם מדובר במסלולים שהסביבה שלהם לא הכי נקיה ובטוחה.

    יציאה מהמערה ומבט על הצד חיצוני-ימני של המסלול היה מגלה את אחיזת הג'אג הענקית שיש ליד ימין בדיוק באותו גובה של הפוקטים מהם נפל המטפס.

  3. להקליפ ממקום נוח ובטוח כאשר המטפס יודע בוודאות שהוא יכול להחזיק את עצמו בבטחה ומבלי לסכן את עצמו ואת המאבטח, במיוחד בגובה נמוך, של ראנרים ראשונים.

  4. לא למשוך כל כך הרבה חבל למרות הפחד מהנפילה.
    ההתמודדות בטיפוס הספורטיבי בטבע מורכבת מיכולות טכניות ופיסיות, וגם מאלמנט של שליטה בפחד, בעיקר הפחד מליפול.
    לכן קיים תמידית הרצון להיות מוקלפ ומאובטח, ויחד עם זאת באה הנטיה השגויה להקליפ בכל מחיר, גם אם הדבר מצריך משיכת חבל ארוכה עד לאבטוח.
    במקרה הזה רתמת המטפס היתה כמטר אחד מעל הראנר השני, ונפילה ממצב זה הינה בטוחה.
    כאשר משך המטפס חבל מהרתמה שלו עד לראנר השלישי, היו עוד שלושה (!) מטרים של חבל באויר, ולכן עדיף תמיד להקליפ כמה שיותר בגובה הרתמה.

יש מה ללמוד מטעויות של אחרים, אבל בשורה התחתונה אחרי שלמדנו, הכי חשוב שתמשיכו לטפס. צאו לטבע, טפסו הרבה ובטוח!

תחקיר זה נכתב ע"י אלעד דמאיו.

עריכה והערות ע"י שחף סוארז.

אז על מה דיברנו

נכתב על ידי אלעד דמאיו

שמי אלעד דמאיו

מתגורר עם משפחתי בלוטם, שלושת הבנים שלי ואני מטפסים בקמפוס כרמיאל ובטבע.

מתפרנס בתור קבלן שיפוצים ואוהב טיפוס, שחיה למרחקים, תנועה ויוגה.

בנוסף, מאמן את הנבחרת הצעירה בקמפוס ומרצה בענייני בריאות ותזונה.

אהבתם? נשמח אם תשתפו.
אתר קליימברס הוקם ומתופעל ע"י חברים בקהילת הטיפוס בשביל להחזיר לקהילה!

WhatsApp
Facebook
Twitter

זה לא קורה הרבה, אבל מידי פעם גם אנחנו יורדים מהקיר.

וכשזה קורה, אנחנו מעדכנים את האתר בדברים סופר מעניינים ששווה לקרוא. רוצה לדעת כשזה קורה? אז עכשיו גם לנו יש ניוזלטר.. וכאן אפשר להרשם אליו.

רוצה לקבל עדכונים?

מבטיחים לא להגזים ותמיד לתת אפשרות להפסיק לקבל את העדכונים