עורך התחקיר
אלעד דמאיו
סיווג
תאונה קלה שהייתה יכולה להיגמר אחרת…
רקע כללי
חורף 2020.
שלושה חברים מטפסים, מנוסים ומקצועיים מאוד גם בקיר מלאכותי (indoor) וגם בטבע, יצאו לכמה שעות טיפוס במצוק גיתה מערב, הקרוב למגוריהם.
תנאים נוחים לטיפוס, שעה נוחה בבוקר יום נעים וקריר, לפני תחילת יום העבודה.
פירוט האירוע
הטיפוס התבצע בשיטת "מי שסיים לטפס – מאבטח, מי שסיים לאבטח – נח , ומי שסיים לנוח – מטפס".
לאחר טיפוס שני מסלולים, הוחלט לטפס את מסלול ה-"Tuphofobia" בדרוג A7.
ה"מטפס – מחכה" ישב על הסלע ללא קסדה. המאבטח עמד בצמוד אליו, ולאחר בדיקה הדדית הכוללת וידוא קשרים וקסדות, המטפס התחיל לטפס.
המטפס עולה בקלות על משטח ההתחלה הממוקם כמטר מעל הקרקע בה עומד המאבטח.
מהנקודה הזאת המטפס מחבר את הראנר הראשון ל "bolt 1" ומקליפ (מחבר את חבל הטיפוס לטבעת המחוברת לבולט) את החבל בצורה בטוחה ונוחה.
ההקלפה ל "bolt 2" מצריכה טיפוס של כמה צעדים עד לאחיזה בסיידפול (משיכה מהצד) ימין והדרך בה בוחר המטפס היא כזו:
שתי ידיים אוחזות במדפון ההתחלה, רגל שמאל מתמקמת גבוה כדי לאפשר ליד שמאל להגיע לג'אג(אחיזת טיפוס נוחה) השמאלי. משם, רגל ימין עולה ליד ימין על מדפון ההתחלה ויד ימין נשלחת לעבר סיידפול ימין.
המטפס נוגע באחיזה הזו אך לא מצליח להחזיק אותה ומחליק.
מכיוון שהמטפס יודע שהוא מאובטח ומחובר, הוא נשען אחורה ומתכונן למתיחה של החבל – שלא מגיעה, ולא מגיעה, ולא מגיעה… עד שהוא פוגש בקרקע !
הכל היה מוקפד ומושלם למעט החבל שאמנם עבר דרך הראנר אבל היה רפוי על הרצפה.
כוונת המאבטח הייתה טובה – הוא חשב כמה צעדים קדימה וידע שההקלפה השניה היא קשה ולכן "נתן" הרבה חבל למטפס כבר מתחילת הטיפוס בכדי שהמטפס יוכל להתחבר במהירות וללא עיכובים מצד המאבטח. זאת בגלל שהמאבטח, למרות ניסיונו, לא היה כל כך מיומן באמצעי האבטחה (גרי גרי פלוס) והוא עצמו העדיף לאבטח במכשיר מסוג ATC , אך נכנע להפצרותיו של המטפס , שהגרי- גרי בטוח יותר.
תוצאות
כתוצאה מהנפילה על האבנים שבקרקע, המטפס קיבל מכות יבשות אך כואבות בגלותוס מקסימוס (שריר גדול באגן או מילה יפה ל"תחת") שמאל ובשריר זוקף בגב השמאלי ( 5 ס"מ מהחוליות שבגב).
כמו כן הקסדה נחבטה בסלע הגדול עליו ישב ה"מטפס-מחכה" (מה היה קורה אם לא הייתה קסדה ?!)
ה"מטפס-מחכה", נפגע גם הוא בחלקים מגופו כתוצאה מנפילת המטפס עליו.
- 1. רצוי לעבוד תמיד עם ציוד בטיחותי ומתקדם ולהשיג שליטה מלאה בכל הכלים ע"י תרגול מקדים. שווה לפתוח את ימי הטיפוס בריענון ותרגול קצר שלוקח כמה דקות ועוזר לנו ליישר קו .
- 2. יכול להיות שהייתה אוירה מעט לחוצה מכיוון שהמטפסים רצו להספיק לטפס הרבה לפני תחילת יום העבודה. לכן, אם אפשר לשנות את ה"סטייט אוף מיינד" בתחילת כל טיפוס, לקחת כמה נשימות ולהירגע. "עדיף להפסיד מסלול בחיים מאשר את החיים במסלול".
- 3. לכל האנשים/חברים/משפחות ושאר מצטרפים אחרים שהם לא מטפס או מאבטח באותו הרגע, מומלץ לא לשבת או לעמוד או להסתובב בקרבת המצוק. פשוט כי נופלים משם אבנים או אנשים. ואם ממש חייבים להיות באזור – אז ברור שעם קסדה.
- 4. נכון שאנחנו בתור מטפסים, סומכים מאוד על המאבטח שלנו, אבל תמיד שווה לבדוק שוב ולהסתכל לכיוון החבל והמאבטח בכל הזדמנות במהלך הטיפוס על הסלע. אם המטפס היה מציץ ולו לשניה אחת, על החבל, רגע לפני שהתחיל לטפס - הוא היה מוצא את החבל רפוי על הקרקע והיה יכול למנוע את התאונה הזאת.
- 5. גם אם עכשיו אנחנו נחים ולא תורנו לטפס, מומלץ להיות מעורבים בכל שלב בטיפוס, החל מהבדיקה ההדדית ולהאיר (ולהעיר) בעדינות במידת הצורך. "אורח לרגע רואה כל פגע".
- 6. ממליץ לבדוק את שיטת הטיפוס בשלושה – אולי מי שסיים לטפס יישב בצד לנוח ולהירגע, ולא יעבור ישר לעמדת המאבטח.
- 7. קסדה כבר אמרתי? ישנה תופעה בקרב מטפסים, שלא צריך קסדה בכלל, ואם צריך אז רק מי שמאבטח ורק במצוקים חדשים שבהם האבנים נופלות. אז רק שתדעו – ראיתי במו עיני אבנים נופלות גם במצוקים ישנים, ראיתי במו עיני גם מטפסים שנופלים ונחבטים, וראיתי במו עיני שגם אנשים שמסתובבים במצוקים – חוטפים בראש. לחבוש קסדה, זו הפעולה הראשונה שעושים כשמגיעים למצוק , ולהוריד קסדה זו הפעולה האחרונה שעושים לפני שעוזבים את המצוק. ולא, להיות בלי קסדה, זה לא להיות מגניב, זה להיות ממש טיפש !!!
טפסו הרבה, טפסו חזק וטפסו בטוח!
תחקיר זה נכתב ע"י אלעד דמאיו.
עריכה והערות ע"י שחף סוארז.
